בין פולין לישראל — במרחב שבו אינטימיות ואמנות נשזרות זו בזו — פועלים בני הזוג אגתה ווצ’רובסקה-גילרמן ודוראל גילרמן. ביצירתם הם חוקרים קולנוע אישי ייחודי — יומנים קולנועיים על הגבול שבין אמנות לדוקו, שבהם החיים עצמם הופכים לחומר גלם. בפרק זה נפגשתי איתם לשיחה על סרטם „Marriage Diaries” (יומני נישואין) — תיעוד אינטימי של משבר זוגי, החוצה גבולות גאוגרפיים, תרבותיים ורגשיים. הסרט, שנולד מיומן אישי, הופך את הקולנוע לכלי לביטוי של מה שקשה לומר במילים
בין פולין לישראל — במרחב שבו אינטימיות ואמנות נשזרות זו בזו — חיים ויוצרים בני הזוג אגתה ווצ’רובסקה-גילרמן ודוראל גילרמן. אמנים שביצירתם מתנסים באופן עקבי עם מצלמה, ויוצרים קולנוע אישי ייחודי — יומנים קולנועיים על הגבול שבין אמנות לדוקו, שבהם החיים עצמם הופכים לחומר גלם יצירתי. אגתה גדלה בלובלין, דוראל בתל אביב. הם נפגשו בפולין לפני 14 שנים כשדוראל למד קולנוע בלודז'. הם חיים היום בוורשה עם שתי בנותיהם וממשיכים להתגעגע ליישוב כליל בגליל בו התגוררו עד אוקטובר 2023. פולין מעולם לא הייתה זרה לדוראל — משפחתו מגיעה ממנה, ואת עקבות העבר הזה אנו פוגשים בסרטו התיעודי „Żyd-Parch”, סיפור אישי על שורשים ועל הפער הבין-דורי בין ניצולי השואה לבין דור חדש ומרדני שנולד בישראל, שפשוט בוחר לחיות את חייו בדרכו. בפרק זה נפגשנו עם דוראל ואגתה כדי לדבר על סרטם „Marriage Diaries” יומן נישואין — תיעוד אינטימי ואנושי של התמודדות עם משבר זוגי, החוצה גבולות גאוגרפיים, תרבותיים ורגשיים. הסרט נולד מיומן אישי, שהפך עם הזמן ליצירה שלמה — שבה הקולנוע הופך לאמצעי לשיחה על מה שקשה מדי, כואב מדי, מכדי לבטא במילים. סיפור חייהם המשותפים הוא גם סיפור של חיים במתח שבין שתי תרבויות — ובערבוב של שפות: פולנית, עברית ואנגלית. לא במקרה הריאיון עם אגתה ודוראל מתקיים בעברית ובאנגלית — בדיוק כפי שהם, תלויים בין שפות, ובו בזמן מוצאים בהן צורת תקשורת זורמת משל עצמם.